סגולת הטקסט
משל "לחם חיטים" מתוך "זוהר לעם"
כל מה שאומר אדם שנמצא בקדושה, היינו ברצון להשפיע, הוא אומר מתוך ההשגה שלו, מתוך ההרגשה שלו, מתוך שהייתו ברצון להשפיע. זה לא בא לו מעצמו, אלא מפני שהרצון לקבל שלו התקדש, היינו קיבל את תכונת ההשפעה, נמצא בתכונת ההשפעה, אז זה מה שהוא מרגיש.
לכן המקובל מרגיש איזה ביטוי של הבורא בו. והוא מעביר את זה אלינו בצורות שלא הוא מוליד אותן, זה לא בא לו סתם. אלא אותה צורת הבורא שהתגלתה בו עכשיו מזמינה בו כזה ציור, כזאת תמונה ואז הוא מעביר אותה אלינו.
לכן אנחנו צריכים להשתמש ולהידבק בכל המשלים הללו. וגם אם עכשיו אנחנו לא מבינים אותם, אני מבטיח לך שבבוא הזמן אפילו גם אתה תבין, וגם אתה תגיע לאותו מקום וגם לך יהיה בדיוק אותו המשל, אותה התמונה, אותה הצורה ואותו הביטוי.
לכן המקובלים מבינים זה את זה, אבל אנחנו לא מבינים אותם. אבל ככל שאתה נדבק למה שהם אומרים. זהו. (הרב מיכאל לייטמן 30.05.11)
סגולת ספר הזוהר
משל "לחם חיטים" מתוך "זוהר לעם"
-
ספר
הזוהר הוא היצירה הקסומה והמסתורית ביותר שנכתבה מאז ומעולם. אף יצירה אחרת לא
עוררה סביבה תחושות של יראה, כבוד והערכה כה עמוקים כפי שעורר הזוהר.
בזוהר
מצויים כל סודות הבריאה, אך עד היום הייתה חכמת הזוהר נעולה תחת אלף מנעולים.
הזוהר מתגלה כעת כדי להצעיד את האנושות קדימה, כפי שנכתב בו מראש:
"וכשיהיה קרוב לימות המשיח,
אפילו תינוקות
שבעולם,
עתידים למצוא סודות החכמה"
ספר
הזוהר, פרשת וירא
-
* * * * *
הספר
ישנם ספרים שכותבים בני אדם רגילים, על מה שהם מרגישים בעולם הזה. וישנם ספרים שכתבו מקובלים, שמשיגים את העולם הרוחני וכותבים על הרגשתם ברוחניות.
הספרים האלה הם מיוחדים, ספרים קדושים. "קדוש" פירושו "נבדל". העולם הרוחני נבדל לחלוטין מאיתנו, מהאגו שלנו, ולכן האדם שמתאר את העולם העליון הזה מתוך הרגשתו, כותב ספר קדוש, מיוחד, נבדל.
מכל הספרים שנכתבו במשך כל ההיסטוריה על ידי אלפי בני אדם שהשיגו את העולם הרוחני, קיים ספר אחד מיוחד. במקורות הקבליים מכנים אותו פשוט "הספר", מבלי אפילו להזכיר את שמו: "כתוב בספר", "קראתי בספר".
הספר הזה כל כך מיוחד, שכל שאר הספרים אפילו אינם נחשבים לספרים לעומתו, מפני שכתבה אותו קבוצת אנשים מיוחדת, שהשיגה את כל עשר הספירות העליונות ביותר במלכות דאין-סוף. כל אחד מהם היה תואם לאחת מעשר הספירות במלכות הזאת. הנשמות שלהם היו כל כך מיוחדות, שכל אחת מהן נבעה משורש של ספירה מסוימת במלכות דאין-סוף.
למעשה, הפגישה המיוחדת של עשרת האנשים האלה התרחשה בערך לפני 2000 שנה. תשעת התלמידים יחד עם המורה שלהם, רבי שמעון, התבודדו במערה בצפון ישראל, ישבו שָם ולמדו.
זהו מקום מאוד מיוחד. כשנסעתי יחד עם המורה שלי, הרב"ש, לטבריה, ביקרנו לעיתים קרובות במערה הזאת. הרב"ש מאוד אהב להיות שם. הוא היה עומד כמה דקות, והיה נראה עליו, שהאדם כאילו נעלם, הוא כאילו היה יוצא מתוך גופו. עד כדי כך הוא היה מתחבר עם הכוח הרוחני של אותן עשר הספירות, עשר הנשמות, שגילו את עולם אין-סוף כשישבו במערה הזאת.
כשהם התחברו יחד, הם השיגו את כל 125 המדרגות הרוחניות, מהעולם שלנו ועד לעולם אין-סוף. בעל הסולם כתב ב"הקדמה לספר הזוהר", שזה קרה רק פעם אחת בהיסטוריה, שקבוצת אנשים השיגה מדרגה כה גבוהה, הודות לכך שהם התחברו ביניהם ולמדו יחד.
ורק בגמר התיקון נשיג את אותה המדרגה שהם השיגו, ונשיג אותה דווקא בזכות החיבור שלהם. כיצד הם התחברו ביניהם ומה יצא מהחיבור ביניהם, מתי הם השיגו אותו, מה התגלה בקשר ביניהם – על כל זה הם כתבו בספר שלהם. וזהו כוחו של ספר הזוהר.
לכן מובן, שמהספר הזה אנחנו יכולים לקבל את הכוח הגדול ביותר של התיקון עבור הנשמות שלנו. ולכן הספר הזה כל כך חשוב.
אין סגולה יותר גדולה
המקובלים כותבים למי שרוצה להשיג חכמת הקבלה, שאין סגולה יותר גדולה מלימוד ספר הזוהר, מבחינת המאור המחזיר למוטב. וכל ההשגות שמקווים להשיג, יתגלו רק בהתאם לעוצמת החיבור בינינו, בזמן הלימוד ספר הזוהר. ("ערוץ ספר זוהר לעם")
אין לך שום
אמצעי חוץ מספר הזוהר, אשר מדבר על
אותם המצבים שאותם אתה תגלה. אז אתה, כמו תינוק המשתוקק להידמות למבוגר, רוצה
לגלות ובכל כוחותיך משתוקק לזה.
(הרב מיכאל לייטמן, שיעור על ספר הזוהר, 12.08.10)
* * * * *
לטעום את טעמו של הזוהר
"אני קורא
בספר הזוהר ורוצה שהוא ישנה אותי בצורה כלשהי: יעביר אותי דרך עליות, ירידות,
התרשמויות וחוויות.
איני רוצה
לשמוע מילים, אני רוצה להרגיש בשינויים רגשיים בתוכי.
זה לא מתרחש
מיד. כמו תינוק, שאינו שומע ואינו רואה דבר בימים הראשונים לחייו, וגם לאחר מכן,
כשהוא כבר שומע ורואה, הוא עדיין אינו מבין.
לאחר מכן,
הוא כבר מתחיל להכיר את העולם בצורה אקטיבית - וכבר אינו נרגע לרגע! הוא תופס
ואוחז בכל, נכנס לכל מקום, הוא צריך להכיר, לדעת ולהרגיש הכול! תלמדו ממנו!
כך אנחנו
נולדים בהדרגה בעולם הרוחני. עלינו ללמוד מאותו תינוק - להשתוקק ללא ליאות להרגיש
את העולם הרוחני.
[...]
עלינו רק
לחפש בתוכנו את ההרגשות הללו, כל הזמן, באופן קבוע - ואז, בהדרגה, אתם תרגישו אותם
בתוככם, כתגובות לכל מילה שבספר.
לא חשובים
הדימויים הנכונים או הלא נכונים, אלא חשוב המאמץ לעורר בתוכנו רגש, תגובה על
המילים של ספר הזוהר."
רק ה"סגולה"
אנשים שעדיין לא זכו להשגה פנימית, אינם יכולים ללמוד את ספר הזוהר. אלא הם יכולים לקרוא אותו בתור "סגולה", השפעה מיוחדת של האור.
אין מה ללמוד בזוהר. מה כבר אנחנו יכולים להבין בטקסט הזה? אם מישהו חושב שהוא יצליח לקשור דבר אחד עם דבר אחר ולהבין משהו, אז זה פשוט עיסוק טיפשי. אנחנו אמנם מקבלים איזושהי התרשמות, אבל היא רגשית. האדם יוצא לאחר השיעור ואינו יכול להגיד שום דבר מוגדר.
אנחנו קוראים בזוהר במשך 45 דקות. הכול יפה, מעניין, אבל אין במה להיאחז. חוץ מדבר אחד: צריך להשתדל להיאחז בנקודת ה"סגולה", כלומר בכל מילה, בכל הרגשה, בכל מחשבה שמופיעה בתוכי בזמן הקריאה של ספר הזוהר יחד עם החברים, אני צריך להשתדל לנצל את המעמד הזה, כדי להתחבר קצת יותר עם האור המתקן (האור המחזיר למוטב) שמסתתר בקריאת הספר הזה. זה כל העניין. זאת הפעולה הקסומה, ה"סגולה", שמסתתרת בספר הזה.
-
גאולת ישראל וכל מעלת ישראל תלוי בלימוד הזוהר
בעל
הסולם, הקדמה לספר הזוהר, ס"ט
-
כָּתוּב בִּלְשׁוֹן הַזּוֹהַר
מתוך ספר הזוהר פרשת "מקץ", דף ס"ד
.
בּוֹא וּרְאֵה,
בְּכל יוֹם וָיוֹם,
כְּשֶׁעוֹלֶה הָאוֹר,
מִתְעוֹרֶרֶת צִיפּוֹר אַחַת,
בְּאִילָן שֶׁבְּגַן עֵדֶן,
וְקוֹרֵאת שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים.
.
וְהַכָּרוֹז קוֹרֵא בְּכוֹחַ:
"מִי בָּכֶם שֶׁרוֹאֶה,
וְאֵינוֹ רוֹאֶה.
הַנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם הַבָּא,
וְאֵינָם יוֹדְעִים
עַל מָה הֵם נִמְצָאִים.
טוֹב לָהֶם שֶׁלא נִבְרְאוּ,
מִמָּה שֶׁנִּבְרְאוּ.
כִּי חוֹכְמַת הַקַּבָּלָה עוֹמֶדֶת לִפְנֵיהֶם,
וְאֵינָם מִשְׁתַּדְּלִים בָּהּ,
וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם."
"והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע.
אלו הם
בעלי קבלה.
אלו הם המשתדלים בזוהר הזה,
הנקרא ספר הזוהר.
שהוא כתֵיבת נוח,
שהוא
יסוד כל נשמת חיים."
(ספר הזוהר, פרשת במדבר, פסקאות 93-88)
העבודה הרוחנית מסתכמת בחיבור בינינו ובחיבור עם הכוח העליון שמייצב אותנו.
איך אפשר לחבר בצורה מהירה, נכונה ויעילה, את שלושת הגורמים: אני, הקבוצה והבורא? לשם כך המקובלים כתבו עבורנו את הספרים שלהם. למעשה, הם כתבו את הספרים האלה גם עבור עצמם, כדי שהם יוכלו לחלוק זה עם זה את ההתרשמויות ולהיכנס למגע ביניהם, לחיבור ביניהם.
כשאני קורא ספר של מקובל, הוא מגלה לי את מה שהוא השיג בעצמו. ודאי שהוא לא כותב על העולם הגשמי, אלא על השגתו הרוחנית, על המצבים הרוחניים השונים, ובזמן הקריאה גם אני עובר אותם.
בעולם שלנו, כשאני קורא ספרים למיניהם, אני מתאר את עצמי בתפקיד הגיבור שחווה את המצב המתואר. אבל מקובל שקורא ספר קבלה לא מדמיין, אלא עובר באופן ריאלי את אותם המצבים, ומרגיש את אותם המצבים שמרגיש המחבר. בזמנו המחבר גילה מציאות מסוימת, ועכשיו אני פוסע לתוכה ומצייר אותה בתוכי באמצעות הכוחות הרוחניים.
המקובלים יכלו להגביל את עצמם לשפת הסימנים הטכניים, בדומה למתכנתים שכותבים קודים ב"שפת המחשב". לפעמים אנחנו רואים על המסך את ה"ג'וקים" האלו ולא יכולים להבין בהם שום דבר. באמת, אנחנו לא צריכים יותר. כי אני הרי צריך לדעת רק איך לחבר את הרצונות שלי: באיזו צורת השפעה, ביחס למי ולמה. בהתאם לזה אני מתאר מצב זה או אחר. את תמונת המציאות אני תופס בפנים, בתוך הרצונות והמחשבות שלי, ואפשר לתאר את זה בקלות רבה.
אבל ספר הזוהר הוא עניין אחר. הוא כתוב בשפה פיוטית ופונה אל הרגשות, אבל משתמש גם במונחים של העולם שלנו ובפסיכולוגיה שלו. אנחנו צריכים רק לא לשכוח שלמעשה מדובר על העולם הרוחני, על המציאות הפנימית שלנו, על איך שאנחנו מחוברים בינינו. כל מצב שמתואר בספר הזוהר מראה לי איך אני, הקבוצה והבורא שוב מתחברים לאחד. רק על זה אנחנו צריכים לחשוב בזמן קריאת הזוהר, ואז הוא בהכרח יעזור לנו לגלות את הקשר ההדדי בדרגות גבוהות יותר.
כל הספרים שנכתבו על ידי המקובלים יכולים להביא לי את המאור המחזיר למוטב, אך כוח האור הגדול ביותר מגיע אליי בזמן הקריאה בספר הזוהר. האור פועל ומשפיע אם אנחנו יחד רוצים להשׂיג ערבות, איחוד, אהבה, להפוך להיות "כאיש אחד בלב אחד", להידמות לעליון.
כמה אנחנו מבינים? - כעת זה בכלל לא חשוב, ואם אינני מסוגל להתחבר, יבוא כוח מלמעלה ויעשה את זה. ברגע שאני ארגיש את עצמי מחובר במשהו עם כל השאר, אני אגלה בחיבור הזה את העולם הרוחני. זה מתרחש בתוכנו, כמו אדם הנמצא בחוסר הכרה, אשר מתחיל לחזור לעצמו ולהרגיש היכן הוא באמת נמצא.
ההסתרה נעלמת, אני מרגיש שכאן תמיד הייתה וישנה מציאות שקודם לא הרגשתי אותה. כל זה תלוי רק מזה שאני רוצה להיות מחובר עם חלקיה האחרים. בחיבור ובקשר הנכון בינינו אני מגלה את המציאות האמיתית.
* * * * *.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה